1. ישראל נמצאת במסע כללי של התפכחות לאחר השבעה באוקטובר, כאשר הימין פוער את עיניו לנוכח סל הפתרונות המתרחב לכדי הפנטזיה של כל ביטחוניסט. זאת בזמן שהחזון הדמוקרטי המהותי נשבר לרסיסים מחוסר רלוונטיות. כעת ישראל משחקת מול אוייביה בקלפים פתוחים של כל הצדדים ויש שינויים גדולים בכללי המשחק. אחד מכללי המפתח החדשים הוא להסתכל על המציאות כפי שהיא ולא להתפלמס אודותיה עד לדיכוי האינפורמציה וניצחון הנראטיב הצבאי האופנתי.
2. שינוי גדול שאני מזהה נובע מחוסר אמון בראשי צהל, עם דגש על המודיעין והדוברות. ניכר ביטוי עוצמתי לכך בחודש האחרון בעקבות המודיעין המלא שלא פוענח נכונה מעזה לפני 7 באוקטובר. כעת המודיעין מתריע מכל חזית, אפילו ממצרים, בזכות אקטיביזם של מומחים בפודקסטים והציבור הכללי שמהדהד מסקנותיו ברשתות החברתיות. כשאין סומכים על גורמי הביון, הציבור מצלם, מעתיק, משתף, מתרגם ומציף מידע חשוד ואזהרות מתריעות מחצי האי סיני וכך באופן הפוך, מלמטה למעלה, מכריח את מהדורות החדשות להתייחס למציאות הבוערת בגבול מצרים ולא לעצב נראטיבים הזויים של שקט.
3. מדוע מהדורות החדשות לא הולכות בעקבות איש המודיעין אלי דקל שמכיר כל טנק מצרי ומתריע בשער כבר מעל שנה? למה מאכילים אותנו בתזונה חדשותית מעובדת ומסוכנת במקום לדווח שהסכם השלום עם מצרים כבר לא משקף את האינטרסים החדשים של המדינה עם הצבא הכי גדול במזרח התיכון? בידיעה מהיממה האחרונה אף דווח באתר סרוגים שישראל הודיעה כי היא "מאשרת למצרים את סדר הכוחות בסיני". שורה לאקונית שאומרת מה?! אין פה כלום מלבד אישור לנורת האזהרה. במגזין אפוק שואלים לאיזו מלחמה נערכת מצרים בכתבת מגזין. האירוע מזכיר את אימוני חמאס לקראת מבול אל אקצה. חמאס כתבו על בית בעזה בעברית (!) "אוגדת עזה" תוך שהם מתאמנים על לחימה בשטח בנוי כדי לתקוף את הבסיס הצבאי שלנו, אך הצבא היה גם אז בעיוורון. בהחשכת כל מודיעין רלוונטי. במודע.
4. גיא בכור מציין כי הגנרל סיסי נאלץ לדחות ועידת פסגה מצרית, כי מנהיגי ערב חוששים להגיע למצרים, פן יבולע להם מדונלד טראמפ והממשל החדש. האם מצרים רוצה או יכולה להחליף ציר ולהתנתק מארצות הברית, זו בעיניי כבר לא שאלה. מדינות עם אג'נדה אפוקליפטית, המשמרות מצוקה כלכלית כאמצעי שליטה בהמון, בהכרח יעברו תהליכי רדיקליזציה. סדר יום כזה אינו תואם את השלום עם ישראל הנמצאת במלחמת חורמה בטרור במזרח התיכון.
5. המזרחן ד״ר מרדכי קידר, אוניברסיטת בר אילן, סיפר בדיון בערוץ "טוב", כי על אף העוני המחפיר של חלקים ניכרים ממצרים כאשר שכר העשירון התחתון חצי דולר ליום והחיים מתנהלים בבתים ארעיים מסוג של קרטון "מצרים רוכשת נשק כמו מסוממת, זה דבר בלתי נתפס. בונים במצרים מערכים תת קרקעיים המהווים חריגה נוראה מהסכם השלום שנחתם ב-79'. הם מבצעים תרגילים כאשר אוייב הייחוס נמצא במזרח כלומר, אנחנו (ישראל). הם מסייעים לחמאס וסייעו לחמאס בהזרמת נשק כפי שראינו במלחמה האחרונה וזו מדינה שיש לנו עמה הסכם שלום. האם לא מסתתר מעבר לפינה 7 באוקטובר חדש, הפעם ממצרים?"
6. בעידן של תקשורת פתוחה וצלקות עמוקות מהשבת השחורה, את הפאזל המודיעיני לא קשה להרכיב. הרבה יותר מסובך להסביר מדוע המידע המתריע אינו זורם לציבור הישראלי והאם יש לצה״ל מענה אווירי וקרקעי למלחמה חדשה עם מצרים. בהנחה שמצרים לומדת את שיטות העבודה שלנו על הכשלים והנאיביות השלטת בצה״ל הרואה בפרוץ הטבח מחדל נקודתי, אנו בסכנה שיש לראות בה סכנה מיידית. לשבת ולהפוך הסכנה הזו, לפרשן ולסנן ולהוציא ממנה מסקנה מינימאליסטית בסגנון "זה לא יקרה", "מצרים לא תעז", "אתם בפאניקה" וכן הלאה, אלה קשקושים פטרוניים חסרי אחריות. מצרים משתנה. היא הופכת למסוכנת ויש לדווח על כך ולהערך לכך צבאית עכשיו ומייד.
קרדיט: סמדר הילה שמואלי
מצרים היא סכנה מיידית
— סמדר הילה שמואלי 🇮🇱 (@smadar_shmueli) February 19, 2025
**אנא שתפו**
1. ישראל נמצאת במסע כללי של התפכחות לאחר השבעה באוקטובר, כאשר הימין פוער את עיניו לנוכח סל הפתרונות המתרחב לכדי הפנטזיה של כל ביטחוניסט. זאת בזמן שהחזון הדמוקרטי המהותי נשבר לרסיסים מחוסר רלוונטיות. כעת ישראל משחקת מול אוייביה בקלפים פתוחים… pic.twitter.com/kbzd0ex455